החגים שוב כאן, הגיע התאריך בלוח השנה אבל הלבבות שלנו עוד מתקשים להתרגש מהחגים כמו לפני המלחמה. יש תחושה כזו שכל עוד המצב במדינה שלנו נמשך נתקשה להתרגש באמת ולהכניס התלהבות מהפרטים הקטנים והכל כך משמעותיים.. שכל כך ראויים להחגג ולקבל זרקור. אנחנו כמשפחה באופן אישי החלטנו להתרחק קצת השנה ולנסוע למדבר להנות מהשקט והטבע ולהתחבר ליש שנמצא עבורנו כמשפחה.
מאז שאני קטנה אני זוכרת את החגים כזמן של התרגשות מיוחדת, האויר נהיה קריר יותר ויש אנרגיה כזו של התחדשות.. רימונים, תפוח בדבש, תמרים ומיני מתכונים מממלאים את הזמן המיוחד הזה וכמו מתזכרים גם תהליכים פנימיים שאנחנו עוברים בתוכינו כמו הטבע גם הנפש בעונות השנה משל עצמה.
דווקא בתקופות עמוסות או כשהלב עייף החג מגיע במעיין אוטומט כזה בלי ניצוץ ובלי חשק אמיתי לחגוג.
 

כאן נכנסת לתמונה האקטיביות שלנו ואיך לא- גם היצירתיות! זה יכול לבוא באיגרות שנה מיוחדות בעבודת יד, במתנות שיצרנו בעצמינו או בקישוטים לשולחן החג. 

השולחן הוא הלב הפועם של החגיגה וההשקעה סביבו יכולה להחזיר לנו התרגשות מחדש והוקרת תודה על היש. זה לא צריך להיות עכשיו משהו מורכב או יקר אבל מספיק לבחור כמה אלמנטים או אפילו יצירה קטנה ואישית כדי לשנות את האוירה. לפני שנה כשעוד היינו בפינוי יצרנו יחד אנה, בת השבע שלי (שבדיוק עלתה אז לכיתה א') איגרות ברכה אישיות לבני המשפחה מחומרים כל כך פשוטים וראיתי כמה התרגשות זה מכניס לחוויה שלה ושלי למרות שהיינו רחוקים מהבית…

עוד דרך להכניס רעננות וטאץ' אישי לשולחן היא שילוב של פריטים ממקרמה, זה יכול להיות פלייסמנט לצלחת או לכוס, חבקים למפיות או ראנר מהודר, וככה השגנו לא רק עיצוב מרשים אלה ממש שמנו חלק מאיתנו בשולחן עצמו, יחד עם כל הכוונות הטובות והברכות עבור השנה הזו.